דבי היקרה,
חזרנו זה עתה מיום הורים עם המחנכת של ג'.
חשבתי שיהיה זה מתאים לשתף אותך כשהאינפורמציה טרייה ומרגשת.
מורתו של ג' שפעה מחמאות על ההתפתחות שלו. היא שיתפה כי ההתיחסות שלו לדברים השתנתה, היכולת שלו לשאת את הקשיים שלו, להתמודד איתם ולבקש עזרה עבורם מהמורה עוררו בה התפעלות.
זה הסמסטר הראשון שאני באופן אישי לא עזרתי לו בכלל!! בעבודות ומטלות שעשה. לא בגלל שלא רציתי (כאמא פולניה אם היה מבקש הייתי מיד יושבת איתו) אלא שהוא התעקש להתמודד לבד עם העבודות ולהגיש את מה שהוא עשה לבד.(בלי שאני אפילו אבדוק לו את העבודה לפני ההגשה).
היום שמענו שהממוצע שלו במקצועות עומד על מעל ל90. כשאמרתי לג' שאיזה יופי שרוב המקצועות שלו מעל 90, הוא תיקן אותי ואמר לי כולם מעל 90 ( לא משהו שהוא היה עושה בעבר, לוקח לעצמו קרדיט על ההצלחות שלו).
הוא סיפר לי אחרי הפגישה, בתגובה להתלהבות שלי שגם הוא גאה בעצמו (לא טרוויאלי גם כן).
מבחינת פילוח למקצועות, הוא תמיד היה ילד ריאלי במובן שזה בא לו בקלות וגם כי שם לא צריך לכתוב הרבה ולנסח. תמיד היו לו ציונים טובים כי בד"כ עזרתי לו. עכשיו כל הציונים שלו ממש גבוהים וזה תוצר עבודה שלו לבד!. כל כך מרגש...
הוא מרגיש יותר טוב עם עצמו, יותר סומך על עצמו, יותר בוטח ביכולות שלו, פחות נבהל בקלות מדברים שקורים סביבו.
חברתית גם הצליח לעמוד על שלו ולהיות אסרטיבי עם חברים בכיתה שהקניטו אותו והם נרגעו אח"כ (קודם הוא היה פשוט מתעלם והם קצת טיפסו עליו, והוא אמר לי אני לא אתנהג כמוהם- לא אקניט, אעליב, אקלל. אז הוא מצא את הדרך שלו להתמודד)
נראה שהדברים זזים להם לכיוון טוב וג' על הדרך הנכונה בשבילו. יש עוד דברים לעבוד עליהם אך יש תחושה שיותר קל והתמודד.
אי שם בין השורות מסתתרת ההשפעה של טומטיס ושל המפגשים שלך עם ג'
ועל כך התודה
בהוקרה ממני
א.נ.
