שיטת טומטיס משפרת הפרעת ויסות חושי באמצעות גירוי צלילי הדרכה ויעוץ
אז מהו ויסות חושי?
ויסות חושי הינו תפקוד נוירולוגי אשר אחראי ליצירת התמונה השלמה ומסייע בארגון המידע החושי לשימוש כולל. ויסות חושי אצל ילדים עם התפתחות תקינה, מתרחש באופן אוטומטי, באופן בלתי מודע וללא מאמץ.
קושי בוויסות חושי בקרב ילדים
כששומעים על קושי בוויסות חושי בקרב ילדים, מיד עולות האסוציאציות על ילדים שנרתעים ממגע של חול ברגליים או רגישים לבגדים מבדים מחוספסים.האם הוא נרתע משהייה במקומות הומי אדם? נוטה לחבק בעוצמה חזקה? מרבה ליפול ולהיפצע?
בקטגוריה זו נמנים חוש הראיה (מערכת ויזואלית), חוש השמיעה (מערכת אודיטורית), מערכת הריח, שיווי המשקל (מערכת וסטיבולרית), כמו גם חוש הטעם (המערכת האוראלית), חוש המישוש והמגע (מערכת טקטילית) והמגע העמוק (מערכת פרופריוצפטיבית).
ייתכן וילדכם סובל מקשיים בוויסות חושי. על פי ההערכות, כ- 15% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו המתאפיינת בקושי להתאים תגובות התנהגותיות מידתיות לגירוי נתון.
התסמינים נתונים לשינויים מאדם לאדם בהתאם לסוג ההפרעה, כאשר רגישות יתר עשויה להתבטא ברגישות למגע כמו ליטוף או חיבוק, רגישות לרעשים, לאור, לריחות של בשמים, מאכלים, חומרי ניקוי וכן הלאה.
גורמי סיכון להפרעת ויסות חושי
הסיבות הנירולוגיות להפרעת ויסות חושי עדיין נחקרות, אך קיימות השערות בנוגע לגורמי סיכון, בהם גורמים גנטיים, היריון בלתי מאוזן (כגון מחלה וירלית, מתח רב, אלכוהול, עישון או נטילת תרופות במהלך ההיריון), משקל לידה נמוך, טראומת לידה, שהייה ממושכת בבית יתומים (התופעה שכיחה יותר בקרב ילדים מאומצים) וסיבות נוספות בלתי ידועות.
אנשי הצוות המקצועי מבית טומטיס לקשב, למידה ותקשורת מסבירים שהמידע החושי נקלט בעזרת מערכות החישה שבגופינו ומעובד באמצעות מערכת העצבים המרכזית. בין מערכות החישה נמנות מערכת הראיה, מערכת הריח, המערכת האוראלית (טעם), המערכת האודיטורית (שמיעה), וכן המערכת הווסטיבולרית (תנועה ושיווי משקל) ומערכות המגע והמישוש האמונות על מגע שטחי ומגע עמוק.
עיבוד גירויים שגוי המוביל לקשיים בתפקוד היומיומי
במקרים שבהם המוח מתקשה לתרגם בצורה יעילה את המידע שנתקבל מאחת ממערכות החוש או יותר, נוצר מצב שבו עיבוד הגירויים השגוי מוביל לקשיים בתפקוד היומיומי שבאים לביטוי בקושי בהבחנה חושית, קושי בוויסות חושי וקושי בתפקוד המוטורי שבסיסו תחושתי. התסמינים משתנים מאדם לאדם בהתאם לאופייה של ההפרעה ויכולים להתבטא ברגישות יתר או בתת רגישות למגע, לאור, למאכלים, ריחות, רעשים, מרקמים ועוד.
מחקרים מראים שילדים שאובחנו כבעלי הפרעת ויסות חושי נטו לסבול בשכיחות גבוהה יותר גם מאימפולסיביות מוטורית, הפרעות קשב וריכוז, קשיים בוויסות רגשי, הפרעות התנהגות וכתוצאה מכך לא אחת גם קשיים חברתיים. מחקרים מראים עוד שגם בקרב ילדים ברצף האוטיזם מהווים הקשיים בעיבוד התחושתי מאפיין שכיח כמו הפרעות בתפיסת המישוש, רתיעה ממגע ומצוקה מרעשים חזקים.
רגישות יתר, תת רגישות והפרעות נלוות
ילדים הסובלים מקשיים בוויסות חושי נוטים לחפש אחר גירויים, פחות רגישים לקור/חום, בוחרים לאכל מזונות בעלי טעמים בולטים. ילדים עם חוסר בוויסות חושי עשויים לסבול גם מקושי בוויסות רגשי, מאימפולסיביות מוטורית, נטייה להיתקל בחפצים, ליפול ולהיחבל ונטייה להתנסויות במטרה להגיע לעוררות תחושתית.
כמו כן, ילדים בעלי לקות בעיבוד התחושתי סובלים לא אחת מהפרעות נלוות כגון הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, קשיים חברתיים ועוד. ראוי לציין שקשיים בעיבוד התחושתי מהווים מאפיין שכיח ובולט בקרב ילדים אוטיסטים, כמו לדוגמה תנועות קצובות, מצוקה מרעשים חזקים והפרעות בתפיסת המישוש. עם זאת, מחקרים מצאו שהשונות בעיבוד התחושתי אצל מאובחנים על הרצף האוטיסטי עשויה להשתנות עם הגיל ובהתאם למצבי חיים שונים.
דרכי הטיפול בהפרעות בעיבוד התחושתי
קיימות כיום מספר גישות טיפוליות, שחלקן מתייחסות אל הקושי כמכלול שלם, ואילו אחרות מתמקדות נקודתית בהיבטים הפיזיולוגיים. ניתן למנות כיום כמה גישות טיפוליות שונות, שחלקן מתמקדות באופן נקודתי באספקטים הפיזיולוגיים של הבעיה, בעוד אחרות מתייחסות אל הבעיה כמכלול שלם וכוללות, בין היתר, הדרכת ההורים, התאמת הסביבה אל הילד להקלה על תסמינים והקניית כלים להתמודדות עם שינויים.
אחת מהשיטות שנבחנה ונמצאה יעילה במיוחד לטיפול בהפרעה היא שיטת טומטיס, המסתייעת בגירוי צלילי להשפעה על מערכת העצבים המרכזית ושיפור התפקודים הגופניים, התקשורתיים וההתנהגותיים.
אחת מהשיטות הללו שהוכחו כיעילות ביותר כיום לטיפול בהפרעות בעיבוד התחושתי היא שיטת טומטיס, העושה שימוש בגירוי צלילי כדי להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולהוביל לשיפור משמעותי הן בתפקודים הגופניים והן בתפקודים ההתנהגותיים והתקשורתיים. התכנית הטיפולית הנה פרטנית ונבנית בהתאמה אישית על פי ממצאי האבחון.
הגירוי הצלילי מאמן את האוזן ומגרה את מערכת העצבים המרכזית, כדי להשפיע על תפקודים גופניים,תקשורתיים והתנהגותיים. המומחים מבית טומטיס מסבירים שקושי בוויסות חושי מכיל למעשה את כל החושים ועשוי להתבטא ברגישות יתר או לחלופין בתת רגישות לגירוי חושי. האוזן אחראית על תפקודים אלה בזכות האוזן הפנימית והקשר של האוזן למוח. האוזן הפנימית מורכבת מהשבלול - איבר השמיעה ומהמערכת הוסטיבולרית - איבר האחראי על הכוונה, שליטה ואיזון הגוף ומערכת החושים.הטיפול בילדים ובמבוגרים מותאם באופן אישי לאחר האבחון.
תכנית הורים טיפולית לילד/ה עם ויסות חושי לקוי
הורים רבים לילדים בעלי קשיים בויסות חושי סובלים גם הם מקשיים דומים המשפיעים על תפקודם.
דוגמאות נפוצות לקשיי ויסות: רגישות יתר שמיעתית, רגישות למגע, רגישות לריחות, צורך בתנועה ,הנטייה להימנע מתנועה, בררנות באכילה, אצלנו במרכז טומטיס, הורי ילדים מוזמנים להשתתף בתהליך הגירוי הצליל כחלק מהתכנית של ילדם ללא תשלום נוסף. שיפור בויסות אצל הורה מקל על התמודדותו עם ילדו ובכך מעצים את ההשפעות החיוביות של הטיפול.
לילדים עם מגוון קשיים התפתחותיים תהליך הויסות החושי הוא תהליך בלתי יעיל, הדורש מאמץ רב ללא כל ערובה להצלחה. במצב של קושי בויסות חושי, לא יושגו בקלות ויסות המידע הנקלט והנסיון להבין את העולם ואת מיקום הגוף בו.
התנסויות חושיות כוללות: מגע, תנועה, מודעות לגוף, ראיה, קול, מראה וכוח המשיכה.
תהליך ארגון המוח ותרגום מידע זה (מהחושים) נקרא לעיתים גם אינטגרציה בין-חושית.
ויסות חושי מספק יסוד קריטי ללמידה והתנהגות, המתרחשים מאוחר יותר בחיים.
אצל רוב הילדים, הויסות החושי מתפתח תוך כדי פעילויות שבשגרה. יכולת תכנון מוטורי היא תוצאה טבעית של התהליך כמו גם היכולת להתרגל לגירויים הנקלטים. אולם אצל חלק מהילדים, ויסות חושי אינו מתפתח באופן יעיל. כאשר התהליך מופרע, יוצפו על פני השטח בעיות למידה, התפתחות או התנהגות.
