מומחים מבית טומטיס ישראל לקשב, למידה ותקשורת מסבירים כי ספקטרום אוטיסטי (מכונה גם "רצף אוטיסטי" או "קשת אוטיסטית") מהווה רצף של תסמונות של הפרעה התפתחותית נרחבת (באנגלית PDD), שלכולן יישנו קשר ברור עם אוטיזם קלאסי והשפעה רחבת טווח על התפקודים הקוגניטיביים, התפיסתיים, כשתסמיני ההפרעה באים לידי ביטוי בתחום ההתנהגותי, בתחום החברתי ובתקשורת הבין-אישית.
מבית טומטיס מוסיפים שתחת המושג "ספקטרום אוטיסטי" ניתן למנות מגוון רחב של לקויות החל מהאוטיזם הקלאסי ותסמונת אספרגר וכלה בהפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית (CDD) ותסמונת רט.
תסמונת אספרגר
בעבר עורר החיסון כנגד חצבת, חזרת ואדמת הניתן לפעוטות בגיל שנה בהלה רבה, בעקבות מחקר שקרי שפרסם חוקר בריטי ולפיו גורם החיסון לאוטיזם. כיום ידוע שהאוטיזם נמנה עם המחלות הגנטיות, וניתן לזהות סימנים לאוטיזם כבר בשלבים הראשונים להתפתחות התינוק, הרבה לפני מתן החיסון הספציפי.
כאמור, אחת ההפרעות המסווגות תחת ההגדרה "ספקטרום אוטיסטי" היא תסמונת אספרגר המתבטאת בתבניות התנהגות חוזרת, ליקויים בתקשורת החברתית, קושי ביצירת קשר עין ותחומי עניין מוגבלים.
ללוקים באספרגר לרוב אין עיכוב בהתפתחות השכלית או השפתית ולעתים הם עשויים להיות יצירתיים מאוד ובעלי יכולות יוצאות דופן במדעים, מוזיקה, מתמטיקה ועוד. עיקר לקותם היא בתקשורת הבלתי מילולית עם הסביבה, בהבנת סיטואציות חברתיות, פענוח הבעות פנים, קשיים ביצירת מערכות יחסים אינטימיות ועוד.
סימנים לאוטיזם
כמו בכל הפרעה אחרת, גם כאן ישנם סימנים שונים שצריכים להדליק נורה אדומה אצל ההורים. ההפרעה בכישורים החברתיים עשויה להיות סימן לאוטיזם, והיא עלולה לבוא לידי ביטוי באופנים הבאים:
- תינוק שאינו מחייך.
- תינוק שאינו מפגין עניין בילדים אחרים.
- תינוק שיוצר קשר עין לקוי, או אינו יוצר קשר עין.
- תינוק שאינו מגיב לשמו.
- תינוק שאינו מצביע על חפצים.
- תינוק שאינו יוצר קשר אינטראקטיבי עם הוריו.
- איחור בהתפתחות השפה.
פתיחת פוטנציאל: קידום חקר הספקטרום האוטיסטי
נתונים מחקריים מראים ששיעור גבוה מהלוקים באוטיזם סובלים ממגוון הפרעות נוספות כמו הפרעת קשב וריכוז, התפרצויות אגרסיביות או התנהגות כפייתית טורדנית. כמו כן, נמצא שאוטיסטים מתאפיינים ברגישות יתר לגירויים שמיעתיים, והם עשויים להיכנס למצבי חרדה בתנאים של סביבה רועשת.
המחקרים הנוגעים לספקטרום אוטיסטי עדיין נמשכים, אך קיימת השערה בקרב אנשי החקר והמדע שמדובר בהפרעה גנטית הגורמת לעודף דנדריטים (שלוחה מתאי העצב) ושיבוש בפעילות המוליך העצבי סרוטונין. חשוב להדגיש כי האוטיזם לכשעצמו איננו ניתן לריפוי, אך ככל שמאתרים אותו בשלבים מוקדמים יותר, עשויה ההתערבות הטיפולית להיות יעילה יותר הן בקידום היכולות התקשורתיות של הילד והן בהפחתת ההתנהגות הבלתי רצויה.
שיטת טומטיס מהווה אחת מהשיטות שהוכחו כיעילות ביותר לטיפול בהפרעות של הספקטרום האוטיסטי על ידי מיתון התסמינים ושיפור התפקודים, והשיטה מיושמת בעזרת גירוי צלילי אשר משפיע על מערכת העצבים המרכזית ומוביל לשיפור כישורי ההקשבה.
גישה זו משלבת גירוי שמיעתי במטרה להשפיע על מערכת העצבים ולשפר את האינטגרציה המוטורית והתחושתית בספקטרום האוטיסטי בכלל ואצל אנשים אוטיסטים בפרט. גירוי קול, כגון רמזים שמיעתיים קצביים או תדרים מיוחדים, יכול לעזור לווסת את הפעילות העצבית של המוח, פוטנציאלי לשפר את הקואורדינציה, להפחית רגישויות חושיות ולקדם הרפיה. לדוגמה, דפוסי צלילים קצביים עשויים להסתנכרן עם גלי מוח, לשפר את המיקוד והתכנון המוטורי, בעוד שצלילים מרגיעים יכולים להפחית חרדה וגירוי יתר.
DCD = Developmental Coordination Disorder = הפרעת קואורדינציה התפתחותית
