קשיים חברתיים - למה אתם מרגישים מבודדים?

קשיים חברתיים נפוצים הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות בכך, ואולי, אפילו הרבה יותר ממה שאנחנו מודעים לכך. אנחנו עשויים לנסות לסווג את המתמודד איתם כ"מופנם" (או בעת ההתנהגות ההפוכה - כ"מורד", "לא ממושמע"), ולעיתים, הם אינם נלווים לתסמונת מאובחנת (כמו אספרגר או אוטיזם) ונתפשים כ"סתם" חריגה חברתית "רגילה", "ייחודיות", "רצון למשוך תשומת לב ולהתבלט" ולעוד שורה ארוכה של סטיגמות, אשר בעצם ממעיטות מערכם של הקשיים החברתיים ומונעות מהמתמודד איתם לקבל את העזרה לה הוא זקוק.

 

כיצד "נולדים" קשיים חברתיים?

כבר בעת התפתחות התינוק ישנן תופעות, אשר במידה ולא נהיה רגישים וקשובים להן, אנחנו עלולים לטעות במהותן, ומאוחר יותר, לשייך אותן לאותם הקשיים החברתיים, אשר יאתגרו את הילד. בעיית ויסות חושי, למשל, עלולה להיות מזוהה כהיפר-אקטיביות, חוסר ויסות רגשי עלול להיתפש כאימפולסיביות, כאשר שעודף ממנו עלול להיתפס כמו עיכוב התפתחותי זמני וכן הלאה.

 

כל כך הרבה נקודות קטנות, אשר במידה והיו מזוהות או מאובחנות בזמן, היו מונעות חלק גדול מהקשיים החברתיים שחלקנו חווים בשלבים מאוחרים יותר של חיינו, גם כבוגרים. עם זאת, ישנם קשיים אובייקטיביים כהפרעות התפתחותיות נרחבות או לקויות פיזיות שונות (כראייה או שמיעה), אשר יוצרים למתמודדים איתם אתגרים חברתיים ממשיים.

 

לקות למידה - הגדרה

עפ"י DSM5 (פורסם בשנת 2013) לקות למידה מוגדרת כהפרעה נוירו-התפתחותית על בסיס ביולוגי והשלכותיה הן קוגניטיביות. הרקע הביולוגי לה מגיע לביטוי בשילוב שבין גורמים גנטיים ולבין גורמים סביבתיים. שילוב זה בין הגורמים משפיע על יכולתו של המוח לתפקוד יעיל ומדויק בפעילויות קוגניטיביות (כתפישה, יכולת עיבוד מידע מילולי ועיבוד מידע לא מילולי).

 

לקות הלמידה עלולה להתבטא בדרגות חומרה שונות, ולהפריע למתמודד איתה בפעילות הנדרשת לצורך למידה, כקריאה, הבנת הנקרא, חישובים מתמטיים וכד'. לקות למידה נחשבת לאחד הגורמים הנפוצים בהערמת קשיים חברתיים, משום שהיא יוצרת פערי לימוד בין הלוקה בה לבין בני גילו, ויוצרת מתחים בינו לבין הוריו או מוריו. טיפול בשיטת טומטיס בקליניקה של טומטיס ישראל יכול להקל מאד על רבדי המצב השונים ולפתור את רוב הבעיות (אם לא כולן) אשר נובעות מאותה לקות הלמידה.