דיסלקציה הינה לקות מולדת אשר פוגעת בתהליכים הקוגניטיביים הנוגעים לכישורי שפה, ולמיומנות הקריאה בפרט. הדיסלקציה מסווגת בקטגוריית ליקויי למידה שמקורן נוירולוגי, והיא אינה נובעת מהוראה לקויה, היבטים רגשיים או קוגניטיביים.
לקות זו מקשה על האדם לרכוש וליישם את המיומנויות שרכש ביחס למצופה מאנשים בני גילו, השכלתו ומנת משכלו. מאפייני הדיסלקציה העיקריים הם קושי בפענוח רצפי אותיות ומילים ותרגומן לפונמות (הגייה) בעלות משמעות.
הדיסלקציה אמנם פוגעת בעיקר במיומנויות הקריאה למיניהם, אך השלכותיה עשויות לבוא לביטוי בכול תחומי והיבטי החיים, ובפרט באספקטים הרגשיים והחברתיים, הנובעים מהישגיהם הלימודיים הנמוכים ותחושות התסכול, חוסר האונים וההתמרמרות מהכישלונות הלימודיים על אף המאמצים ומתגובות הסביבה ביחס לרמת הישגיהם.
מדובר בלקות שכיחה ביותר הנמנית יחד עם הדיסגרפיה והדיסקלקוליה, ומתקיימת בקרב אנשים בדרגות חומרה שונות. הדיסלקציה מלווה בקשיים רבים בתהליך רכישת הקריאה, ומתבטאת בקריאה איטית ומצרפת גם בנסיבות של תנאי לימוד אופטימאליים.
הקושי הנגרם מהדיסלקציה מתמקד לרוב ביכולת הקריאה הטכנית בלבד כתוצאה מקושי בפענוח הקוד הגראפי, והיכולת לעשות את ההקשר שבינו לבין הצליל שהוא מייצג, בעוד שלא קיים כל קושי בהבנת טקסטים מושמעים ומילים דבורות.
הפגיעה הראשונית עשויה להוביל לקשיים משניים של הנמכה בהבנת הנקרא, פגיעה משמעותית בכושר ההבעה בכתב ושגיאות כתיב מרובות. מכאן קצרה הדרך לפגיעה בדימוי העצמי וקשיים חברתיים, התנהגותיים ורגשיים.
ההבדלים שבין לקויות למידה להפרעת קשב
על אף היותה של הפרעת קשב מוגדרת כהפרעה נוירולוגית מולדת ומסווגת כתת קטגוריה של לקויות למידה, מדובר בשני מנגנונים שונים בתכלית, כשהמשותף לשתי ההפרעות הללו נעוץ בעובדת פגיעתן בתחומים האקדמיים.
זו הסיבה שבשנים האחרונות נוטים אנשי מקצוע לסווג את הפרעת הקשב כתת קטגוריה של לקויות למידה.
יחד עם זאת, בעוד שהפרעת קשב וריכוז עשויה לתת את ביטויה בכל תחומי החיים, לרבות התחום האקדמי, עיקר פגיעתן של לקויות הלמידה כגון דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה נוגע למישור האקדמי.
כמו כן, אבחון לקויות הלמידה נערך על ידי מאבחן דידקטי או פסיכו דידקטי, לעומת אבחון קשב וריכוז שנדרש על פי חוק להתבצע באמצעות רופא פסיכיאטר או נוירולוג בלבד.
בנוסף, עשוי הטיפול בהפרעת קשב לשלב, בין היתר, טיפול תרופתי כגון ריטלין, קונצרטה וחומרים פסיכו אקטיביים אחרים, בעוד שלקויות למידה אינן כוללות בדרך כלל טיפול תרופתי.
שיטת טומטיס לקשב, למידה ותקשורת
אחת מן השיטות המתקדמות כיום לאבחון וטיפול בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז היא שיטת טומטיס, הנשענת על אימוני הקשבה וגירויים צליליים המשפיעים על פענוח מידע סנסורי המועבר אל המוח.
שיטת טומטיס מכוונת לשיפור איכות ההקשבה ומתן מענה למגוון רחב של סוגיות, החל מהפרעות קשב ולקויות למידה כדוגמת דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, דרך תסמונת אספרגר ולקויות הספקטרום האוטיסטי וכלה בקשיים בתקשורת הבין אישית והסתגלות חברתית.
כאמור, חשוב להבהיר שכמו בכל לקות למידה, הדיסלקציה איננה מעידה על מנת משכל ויכולה להופיע על אף יכולות אינטלקטואליות תקינות. יתירה מכך, רבים מהדיסלקטים מטיבים לחשוב בתמונות במקום במילים ולנצל את מלוא היכולת המוחית שלהם, וחלקם אף הצליח להגיע להישגים יוצאי דופן.
שיטת טומטיס מותאמת לכל מטופל באופן פרטני על פי צרכיו וממצאי האבחון אישי. השיטה מורכבת מאימוני הקשבה ומפגשים לצורכי הדרכה, ייעוץ ומעקב. האבחון והטיפול בשיטה זו מיושמים באמצעות אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה וכן מקצועות החינוך והפרא-רפואיים אשר הוכשרו והוסמכו בשיטת טומטיס.
בכל הנוגע לאבחון לקויות למידה בכלל, ובפרט אבחון קשב וריכוז קיים בלבול, והמושגים כגון "אבחון דידקטי", "אבחון פסיכו דידקטי", "מבדקים ממוחשבים", וכן "מבדק,MOXO ,BRC