הפרעות קשב וריכוז הם אחת ההפרעות השכיחות ביותר אצל ילדים, ואין מחלוקת בקשר להשפעות הנפשיות והפסיכולוגיות של הפרעה זו על עתידם, כאשר היא אינה מטופלת. הנתונים הסטטיסטיים אינם מוחלטים וההערכה היא כי 3% עד 20% מהילדים מאובחנים כלוקים בהפרעות קשב וריכוז.
ריטלין היא התרופה המוכרת ביותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אך הוא אינו התרופה היחידה ובוודאי שלא האידיאלית. דבי קליגר ואנג'לה נאי-גולדנברג, מנהלות מרכז טומטיס לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, מסבירות על השימוש בריטלין ועל האופציות האחרות.
ריטלין
במשך עשרות השנים האחרונות השתמשו בריטלין כדי לפתור, כביכול, את בעיות הקשב והריכוז. ריטלין הוא תרופה כימית המשפיעה על מערכת העצבים והמוח, ויש לה, כמו לכל תרופה, גם תופעות לוואי. בשנים האחרונות ישנה התנגדות תקשורתית וציבורית גדולה לריטלין, למרות שבכדור עצמו אין בהכרח רע ובמקרים מסוימים הוא יכול לעזור. ההתנגדות הציבורית הייתה צריכה להיות מופנית לקלות שבה מופנים הילדים לאבחון ולמהירות שבה הם מקבלים כדורים, אך בכל מקרה כדאי לדעת שיש חלופות טבעיות לטיפול בריטלין.
תופעות הלוואי של הריטלין
הריטלין הוא סם ממריץ שפותח, למעשה, כתרופה להרזיה, ותופעות הלוואי המיידיות של נטילת הריטלין הם דיכוי התיאבון והפרעות בשינה. כמובן שלא כולם חווים את תופעות הלוואי באותה עוצמה או בכלל. לעיתים מדווחים הילדים על כאבי בטן או ראש, אך תופעות אלה אמורות לחלוף תוך שבועיים מהתחלת נטילת התרופות. לעיתים נדירות יותר אין אפשרות לתת רילטין כלל שכן תופעות הלוואי כוללות שינויים במצב הרוח, רגישות גבוהה, ירידה ביכולת הריכוז, החמרת חוסר השקט ועוד. אין סימוכין מדעיים לכך שלנטילת הריטלין יש תופעות לוואי לטווח ארוך.
החלופות לריטלין
ישנן לא מעט חלופות טבעיות לריטלין, החל מצמחי מרפא וכלה בביופידבק ובשיטת טומטיס. שיטת טומטיס מציעה דרך ללמד את הילד להשתמש באופן רצוני בשמיעה על ידי אימוני הקשבה וגירוי צלילי מכוון. בשיטה זו המוח לומד לפענח בצורה שונה את המידע החושי המועבר אליו מהאוזן, ומחזיר לאיזון את הגוף ואת המוח עצמו, ללא צורך בשימוש בתרופות כדוגמאת ריטלין או בעזרים חיצוניים אחרים.
בין 5-10% מכלל האוכלוסייה, מבוגרים וילדים, סובלים מהפרעת קשב וריכוז, או בכינוייה המקצועי - ADHD/ADD