ADD /ADHD הינם מונחים מקצועיים המגדירים את תופעת הפרעות קשב וריכוז.
ADHD –Deficit/Hyperactivity Disorder Attention, הוא מונח כולל להפרעת קשב וריכוז, ו- ADD הגדיר בעבר אותה כשהיא אינה מגיעה בצירוף של היפראקטיביות.
הפרעות קשב וריכוז הן תופעות שכיחות, המופיעות אצל כ- 5% - 10% מהאוכלוסייה, בעיקר בקרב בנים. ההפרעה מופיעה כבר בילדות ומלווה את האדם לכל ימי חייו. להפרעות הקשב ישנן לא מעט תסמינים וביטויים אשר מופיעים אצל כל אדם הסובל מההפרעה בצורה אחרת. לעיתים התסמינים נובעים ממקורות אחרים, כגון: קשיים רגשיים או לקויות שמיעה, והטיפול בהם צריך להיעשות בצורה אחרת.
הפרעת קשב וריכוז פוגעת בכל תחומי החיים, בתקשורת הבין אישית והיכולות החברתיות, בחיי המשפחה, ביכולת לרכוש השכלה, בהתנהגות, בעולם הרגשי, בחיי העבודה ובמקרים קיצוניים אף מביאה לבעיות בריאותיות. חוסר אבחון קשב וריכוז וטיפול עלולים להחמיר באופן משמעותי את הבעיה, ולהקשות רבות בתפקוד היומיומי של הסובל ממנה. אבחון נכון של שורש הבעיה, יביא להתאמת הטיפול הנכון לאדם המאובחן.
סוגי הפרעות קשב וריכוז
הפרעות קשב וריכוז נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:
• קשב וריכוז - ההפרעה העיקרית, הפוגעת ביכולת המיקוד, הריכוז וההקשבה של הסובל מההפרעה. יכולת קשב וריכוז מגיעה מצירוף של תנאים מסוימים באדם, המאפשרים לו קליטה של גירויים מהסביבה שלו. במצב בו יכולות הקשב והריכוז מפותחות, האדם מצליח לברור את המסרים הנקלטים מהסביבה שלו, להתמקד בעיקר ולהניח לטפל. לעומת זאת, אדם הסובל מהפרעות קשב וריכוז, מושפע בקלות מגירויים שונים הנקלטים במוחו, ללא יכולת להפריד ביניהם.
• אימפולסיביות – היכולות הקוגניטיביות של האדם מסייעות לו לזהות ולבקר את ההשפעות השונות שיגרמו כתוצאה מפעולה מסוימת, ובעקבות כך, לנטרל פעולה שעלולה להזיק. בהפרעות קשב וריכוז, האדם אינו מצליח לבקר את פעולותיו, וכתוצאה מכך הוא אינו שולט בדחפיו.
• היפראקטיביות – פעלתנות יתר של האדם, ללא יכולת להפסיק את הפעולה, גם לאחר הבנה שהיא מזיקה.
טיפול נכון
הפרעות קשב וריכוז מצריכות טיפול נכון בבעיה. השיטות הקונבנציונאליות הנהוגות היום, לא תמיד מצליחות לאבחן את הבעיה ואינן מסוגלות לטפל בשורשה. שיטת טומטיס מעניקה טיפול יעיל לבעיה, ולמעשה מבטיחה לילד או לאדם הבוגר, חיים איכותיים למרות הפרעת קשב וריכוז בה הוא מאובחן, וזאת באמצעות טיפול פשוט, אשר אינו מפריע לילד בעיסוקיו הרגילים.
ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה- DSM) מגדיר את הדיסלקציה כלקות למידה נירולוגית מולדת המפריעה להליכים קוגניטיביים הקשורים בכישורי השפה ונחוצים למיומנויות הקריאה והכתיבה.