"טלי, בתי הרביעית, איחרה לזחול, ללכת ולדבר, והייתה קצת מסורבלת".
היא הבינה את כולם, אבל רק אני הבנתי אותה כשהתחילה לדבר.
בכללית, היא הייתה ילדה נבונה ושמחה אם כי קצת מפונקת (כך חשבנו).
בגן, היו צריכים ללמד אותה לגזור, להדביק ואפילו להרים כיסאות כשהיא תורנית. לקח לה זמן ללמוד כל דבר, אבל בסוף היא עבדה יפה. התפלאתי שהיא לא הרכיבה פזלים, לא טיפסה ולא אהבה לצייר ולצבוע.
למרות שהייתה חברותית, היא לא הסכימה לבקר בביתם של חבריה כי היא פחדה ללכת לאיבוד בדרך הביתה.
התחלתי לדאוג באמת כשטלי הייתה בכיתה א'. המורה דיווחה שטלי לא מתארגנת באופן עצמאי ושהיא זקוקה לתיווך רב בביצוע משימות שגרתיות.
גם אני שמתי לב שאני מעירה לה לעתים קרובות: "נו כבר, למה את תמיד אחרונה?" "כמה פעמים צריך להראות לך איך לסדר את התיק ?" " עוד לא התלבשת?"
מטלי שמעתי יותר ויותר ביטויים כמו: "לא יודעת.... לא יכולה.... לא הולך לי.... " והיא התחילה להימנע מלנסות כל דבר שנראה לה קשה. היא איבדה משמחת החיים שלה ולא רצתה ללכת לבית הספר".
מה הבעיה של טלי?
למרות הבנה טובה ויכולת מוטורית תקינה, יש לטלי קושי בביצוע משימה בלתי מוכרת. ניתן להגדיר את קשייה על ידי מונחים שונים DCD, דיספרקציה או סרבול מוטורי.
כיצד ניתן לעזור לה באמצעות שיטת טומטיס?
בשיטת טומטיס, מתייחסים לקשייה כביטוי של בעיית הקשבה. הקשבה יעילה מבוססת על עיבוד שמיעתי תקין ושליטה טובה בגוף.
קשייה של טלי נובעים בעיקר מכשל בתפקודה של המערכת הוסטיבולרית (גופנית) הנמצאת באוזן הפנימית. מערכת זו אחראית על: שיווי משקל, התמצאות במרחב, קואורדינציה, מוטוריקה גסה ועדינה, תפיסת זמן, קצב ורצף ועוד.
מערכת וסטיבולרית תקינה, חיונית לפיתוח דימוי גופני תקין המהווה בסיס לרכישה ולביצוע של רצף פעילויות.
טלי הגיעה למרכז טומטיס לפני תחילת החופש הגדול שבין כיתה א' לכיתה ב'. היא הספיקה לסיים שתי יחידות מרוכזות של גירוי צלילי (45 שעות) לפני תחילת שנת הלימודים. את היחידה השלישית היא סיימה בתקופת החגים.
הגירוי הצלילי תרם לטלי על ידי:
• שיפור בתפקוד וסטיבולרי ובדימוי הגוף
• שיפור בויסות חושי
• הפחתת מתח ושיפור במוטיבציה
מה השיגה טלי מהטיפול?
"טלי חזרה להיות הילדה השמחה, והחיונית שלנו. היא רוצה להצליח ומוכנה להשקיע. היא שולטת טוב יותר על הגוף זורמת ופחות מגושמת. היא הצטרפה לחברותיה בחוג ג'ז, ולמרות שעוד מתבלבלת מדי פעם בין ימין לשמאל, היא מאוד נהנית. הדיבור שלה יותר ברור וכתב ידה יותר קריא - עם רווחים בין המלים.
היא מתמודדת טוב יותר עם שיעורי הבית ומסוגלת לשתף אותנו במה שקשה לה. הסיוט של הבוקר פחת (לפעמים היא אפילו מחכה לי!).
עדיין עוזרים לה "ללמוד" דברים חדשים, אבל זה הולך יותר מהר ועם פחות "עצבים".
גם אני עברתי את "תוכנית ההורים" (של הגירוי הצלילי) כחלק מתוכניתה של טלי.
בבית כולם אומרים שאני יותר רגועה וקשובה תרומה חשובה ובלתי צפויה מהטיפול בטלי.
